בשנת 2016 נכנס לתוקפו אחד התיקונים החיוניים ביותר בדיני הכשרות המשפטית בישראל — תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. כמעט עשור לאחר מכן, ניכר כי מדובר באחת המהפכות השקטות אך המשמעותיות ביותר שידעה מערכת המשפט הישראלית. מאז כניסתו לתוקף, הפך התיקון לחלק בלתי נפרד מהמציאות המשפטית והמשפחתית בישראל, שינה במידה רבה את הדרך שבה אזרחי המדינה מתכוננים לעתים למצבים של פגיעה קוגניטיבית ותפקודית.

מה השתנה ב–2016? לפני התיקון, כאשר אדם איבד את יכולתו לקבל החלטות, המדינה ובתי המשפט היוו גורם מכריע בנושא מינוי אפוטרופוס על גופו, רכושו או ענייניו האישיים של אדם. ברבים מהמקרים, לא ניתנה לאדם האפשרות — לעיתים אף נבצר ממנו — לקבוע מי יטפל בענייניו ביום שבו לא יוכל לעשות זאת בעצמו. המודל הישן, שהתבסס על אפוטרופסות כברירת מחדל, לווה בעומסים בירוקרטיים, עיכובים ומתחים משפחתיים — לעיתים אף חטא למטרה שלשמה יועד. תיקון 18 שינה זאת מן היסוד, הוא העביר את מרכז הכובד מהמדינה אל האדם עצמו, בין היתר באמצעות האפשרות לערוך ייפוי כוח מתמשך — מסמך שמאפשר לכל אדם לבחור מראש מי ינהל את ענייניו האישיים, הבריאותיים והרכושיים אם יאבד את כשירותו.

מהפכה בגישה: כבוד, אוטונומיה ומינימום התערבות. התיקון נשען על עקרונות מתקדמים, הנחשבים לקדמת המשפט העולמי: החלטה עצמאית — האדם קובע מה ייעשה בענייניו; האמצעי הפחות מגביל — התערבות משפטית מתבצעת רק כשאין חלופה; כבוד האדם — גם במצבי חולשה יש חשיבות עליונה לשמירת רצונו; שקיפות ושיתוף — מיופה הכוח מחויב לפעול בהתאם לרצון הממנה, להתייעץ עמו ככל האפשר ולכבד את קווי ההנחיה שנקבעו. באמצעות התיקון הציבה ישראל את עצמה בשורה אחת עם מדינות מתקדמות כמו קנדה, אנגליה ושוודיה, שכבר אימצו מודלים מודרניים לניהול עתידו של אדם במצבי פגיעה קוגניטיבית ותפקודית.

מי רשאי להתמנות — ומי לא? החוק מאפשר למנות כל אדם שהממנה נותן בו אמון: בן משפחה, בן זוג, חבר קרוב או אדם אחר — כל עוד עומד בתנאי הכשירות שנקבעו. עם זאת, נקבעו מגבלות ברורות למניעת ניגודי עניינים. בין היתר, אדם המעניק שירותי טיפול בתשלום לממנה לא ימונה כמיופה כוח.

ירידה במתחים, עלייה בוודאות. ייפוי כוח מתמשך מצמצם באופן משמעותי מתחים בתוך המשפחה. כאשר קיימות הנחיות ברורות מראש — גם רצון הממנה ברור ואיתו נמנעים מאבקים, פרשנויות והתלבטויות באשר לאחריות ולחלוקת סמכויות. בנוסף, הממנה יכול לקבוע מראש מנגנוני טיפול, הוראות מפורטות לגבי העדפותיו האישיות לרבות מנגנוני יישוב סכסוכים.

הנתונים מדברים: כמעט 140 אלף ייפויי כוח -רק בשלוש שנים אחרונות. שיעור הפקדות ייפויי הכוח המתמשך נמצא בעלייה מתמדת: 2022: הופקדו 40,876 ייפויי כוח; 1,877 נכנסו לתוקף; 2023: הופקדו 47,109 ייפויי כוח; 2,561 נכנסו לתוקף; 2024: הופקדו 50,235 ייפויי כוח; 4,312 נכנסו לתוקף; הנתונים (זמינים בקישור: https://www.gov.il/he/pages/30-01-22?chapterIndex=3), לפי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, מעידים על שינוי חברתי עמוק: הציבור הישראלי מאמץ את האפשרות לתכנן את עתידו באופן עצמאי ואחראי.

יותר מכל — מהלך אנושי. מעבר להיבט המשפטי, לתיקון יש משמעות אנושית עמוקה. הוא שומר לא רק על זכויות אלא גם על ערכים, רצונות וזהות אישית — גם כאשר האדם אינו יכול להביעם בעצמו.

מבט קדימה: כמעט עשור לאחר שנכנס לתוקפו, ניכר כי התיקון הוא הרבה מעבר לצעד חקיקתי. מדובר בשינוי תפיסתי, תרבותי וחברתי — כזה שמחזיר את השליטה בחיים אל האדם עצמו. מהפכה שקטה?